ביה"ד לעבודה: עובדי קניון אשדוד זכאים לפיצוי בגין אי עריכת שימוע טרם פיטוריהם

1.         תביעה זו עניינה בשאלה האם זכאים התובעים לפיצוי בגין הפרת זכות השימוע טרם פיטוריהם מן הנתבעת.

הצדדים:

2.         הנתבעת 2 הינה חברת אחזקות העוסקת בהשכרה, ניהול ואחזקה של קניונים מרכזים מסחריים,פארקים ועוד.

3.         הנתבעת 1 הינה חברת בת של הנתבעת 2 ומנהלת את קניון "לב אשדוד" בעיר אשדוד ומעסיקתם של התובעים.

4.         התובעת 1 שימשה כמנכ"לית קניון לב אשדוד ומנכ"לית מקבצי דיור במתחם הקניון החל מיום 1/4/07 ועד למועד פיטוריה ביום 24/6/09.

5.         התובע 2 שימש כסמנכ"ל תפעול קניון לב אשדוד ושני מקבצי דיור השייכים לנתבעות החל מיום 11/3/07 ועד ליום 31/1/10.

6.         התובע 3 שימש כסמנכ"ל תפעול ואחזקה בחטיבת הקניונים החל מיום 1/8/06 ועד ליום 31/1/10.

העובדות הצריכות לתביעה:

7.         התובעים, יחד עם עוד שישה עובדים נוספים, הגישו כנגד הנתבעות תביעה בגין פיטורים שלא כדין בטענה כי פוטרו מעבודתם מבלי שניתנה להם זכות לשימוע והזדמנות לשטוח טענותיהם ולמנוע פיטוריהם.

8.         ביום 7/3/11 במסגרת דיון מוקדם שנערך בפני כב' הש' אנגלברג- שהם, הגיעו הצדדים להסכם פשרה לגבי תביעות ששת התובעים האחרים, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין. כמו כן התביעה כנגד הנתבעת 2 נמחקה. ( החלטה מיום 7/3/11).

9.         במסגרת הדיון שנערך בפנינו, הגיעו הצדדים להסדר לפיו בית הדין ייתן פסק דין, על סמך חומר הראיות שבתיק וסיכומי הצדדים, בשאלה האם זכאים התובעים לפיצוי בגין אי מתן זכות שימוע (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 6/9/11).

10.        להלן נדון בשאלה זו ביחס לגבי כל אחד מן התובעים.

התובעת 1

11.        התובעת 1 (להלן:" התובעת"), עורכת דין בהשכלתה, שימשה כמנכ"לית קניון לב אשדוד במשך כ-13 שנה. ביום 1/4/07 ולאחר שרכשה את הקניון מבעליה הקודמים, חתמה הנתבעת 1 (להלן:" הנתבעת") עם התובעת על חוזה העסקה אישי והמשיכה בתפקידה כמנכ"לית הקניון.

12.        התובעת הצהירה בתצהירה כי במהלך תקופת עבודתה אצל הנתבעת, ובסיומה של פגישת עבודה במשרדה עם מנהלה הישיר,נמסר לה כי ההנהלה אינה מרוצה מתפקודה ובשל הצורך לצמצמם עלויות, הנתבעת נאלצת לפטרה. עוד נמסר לה כי במסגרת הצמצומים מנהל קניון רחובות ינהל גם את הקניון באשדוד במקומה ולפיכך אף התבקשה לערוך לו חפיפה.

13.        התובעת טוענת כי הופתעה מאוד מטענות הנתבעת כלפיה שכן במהלך תקופת עבודתה הפך הקניון למוביל בעיר. עוד נטען כי טענת הנתבעת בדבר העילה לפיטוריה- צמצומים אינה נכונה ואף אינה הגיונית שכן הנתבעת המשיכה לקלוט באותה העת עשרות עובדים ואף קלטה מנהלת חדשה במקומה וזאת בניגוד לטענת הנתבעת לפיה מנהל קניון רחובות ינהל את שני הקניונים.

14.        התובעת הוסיפה וטענה כי מעולם לא התקיים לגביה הליך שימוע, לא בכתב ולא בע"פ והחלטת הנתבעת היתה חד משמעית ולא הגיונית שכן הנימוקים שנמסרו לה במעמד הפיטורים היו שיקריים ואף מטעם זה לא ניתן היה לערוך לה שימוע כדין.

15.        לפיכך תובעת התובעת פיצוי בגין אי מתן זכות שימוע בשווי של 24 משכורות ובסך של 1,150,176 ש"ח ( 24*47,924 ש"ח )

16.        הנתבעת מאידך טענה כי ניתנה לתובעת הזדמנות להשמיע עמדתה וכי ההודעה על פיטוריה לא נמסרה לה כרעם ביום בהיר אחד, כפי שביקשה לטעון בתביעתה. נטען כי התובעת, כפי שאף הודתה בתצהירה נפגשה עם מנהלה, מר רוזנבלום ושוחחה עימו ואף נפגשה עם מנכ"ל הנתבעת. התובעת גם ביקשה וקיבלה תנאי פרישה מטיבים מעבר לחוק לאחר שניהלה עם מנהליה מו"מ בעניין זה. נטען כי התובעת לא פנתה אל מנהליה בטענה כי לא ניתנה לה ההזדמנות להשמיע טענותיה ולאחר שהשלימה עם החלטת הנתבעת (כחלק מן הפררוגטיבה הניהולית שלה) לפטרה, ניהלה עם הנתבעת מו"מ לתנאי פרישה מטיבים.